אני בהחלט מכובד בגלל ש יש עלינו לי יותר מכך מ-1000 חברים וקרובי משפחה בפייסבוק, היות הייתי שנון וכי... מתפעל הייתי מאוד. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.
קניית ספר תורה מפואר, אבא או אימא שלי קובעים לכל המעוניין זו מימים אלו שאני צעיר. בכל מקום בודדת אני ניסה לחסוך את כל רגש הייחודיות שלי, המבוגרים שלי הגנו עליי בחירוף נפש, כיוון שהם ידעו כיצד שאני מכובד. מורים וילוץ אינו שיבחו אותך – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו לתת את הדעת לארץ כאל ילד רגיל - הוחלפו.
הייתי יקר מכיוון ש שקיימת עבור המעוניינים מעט יותר מ-1000 ידידים בפייסבוק, ובגלל שאני משגר ציוצים נחמדים בטוויטר. הייתי מכובד בגלל שתמיד הייתי מאוד. ואם תנסו לעמוד בדרכי, הייתי ארמוס את הציבור. ברוכים הבאים לעולמי.
או גם בהרבה מיועד, ברוכים הבאים אלינו שבה הדרכה מדאיג הנקרא 30% מתלמידי האוניברסיטה מאמינים שאם צריכים להיות טרחו לנסוע ללימודים, הרי מגיע לקבלן אם אוטומטי לא פחות ציון "טוב".
שקלול מחקרים עדכניים רבים ומגוונים, שפורסם בתוך אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית מסוג מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע השירות. השפעות המשוקללות ששייך ל 72 בדיקות רבים, שכללו 1,400 תלמידי קולג'ים בארה"ב ונערכו ב- 1979-2009, גילו צניחה מטעם 40% בהזדהות רגשית יחד הזולת, כשהירידה המשמעותית בעיקר נעשה חולה בעשור האחרונות. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו לצפות דגש השקפה מטעם מישהו שלא מהרהר כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו השוואה על גבי אחד אינו מצגים איתם, ונראה שמזלו לא טובה ששייך ל הזולת בדירות מיד ממש לא משפיע על אודות תלמידי הקולג'ים הנקרא ימינו. בערך 10% מבני ה-20+ בסמוך חוו סימפטומים מטעם הפרעת קטנות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל 75 ומעלה.
אך כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים של הקולג'ים, התגובה המדהימה נתפסה, "את אחד כל אדם נכנסים להפתיע?!"
בניסיון להסביר את אותו תופעת חוסר האמפתיה, רק אחת התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את אותם הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, מיד הספיק לעיין 20,000 אף אחד נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה אחרת טוענת שעידן הרשתות החברתיות, שבה לצרכנים חיוני עשרות ידידים, אך באופן מסוים קשרים רגשיים cpugk, מורה לקרובים להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. משמש על פי רוב כאילו שהם מעדכנים את כל סגנון הרגשי ל"OMG! יצאתי לארומה, ואני מ...ת בעניין המקום הזה!!!! נדבר אח"כ" וממשיכים הלאה.
שונים טוענים שתוכניות הריאליטי, ששייכות להן מיליונים מבקרים באיזה אופן אנשים מושפלים בפרהסיה, או אולי נלחמים זה בזה כדי לשהות השורד, החנון/היפה או שמא הכוכב השלישי, מבטלים את כל הרגישות כיצד מסוגלים אנחנו להפנות תשומת לב לצרכנים שאינם דתיים בריאליטי השייך היום.
התיאוריה השלטת בהשוואה לעליה בנרקיסיזם הזו, הנקרא נגרמת פעמים רבות בגלל תחושת מבודדות שמוטבעת בילדים אפשרות בהסעה של הוריהם, מהעריסה ועד לקריירה. צאצאים שכל הזמן שומעים שהם הכי טובים בעולם, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי חכמים, כוכבי-על, גדולים, ענקים, אדירים...! בלי שום איחוד לשום הישג רגיל, יוצאים אליו להאמין בזה כן, ולראות בעצמם את אותו מקור היקום.
פעמים רבות הוריהם מתווכחים יחד עם כל מיני יחד עם תפקידים – כמו למשל מנהל צוות ביה"ס, מאמני נופש פעלתני, מדריכים או אולי שכנים - למען להקפיץ את כל הילד של הדודים מעבר לרף אליהם אלו מטרתם (לימדתי בתיכון במהלך עשר שנים, ואני איננו יוכל למנות את אותה חמש הפעמים בתוכם התמודדתי בעלי הורים האחראים נצלנים ומאיימים, שרכשו ממני להעלות את הציונים לצעירים שאליהם, אינה באו לשיעורים, איננו הגישו פרוייקט אם נכשלו במבחנים). לילדים קטנים בשנים האחרונות עלינו מורים אישיים לעזרה בעריכת מסלולי חלל, ומומחים כותבים אחר עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, אנו אומרים לו מגוון שאנו מצויינים. או גם כל זה ממש לא מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, לא מומלץ לי עניין כל מה באמת.
"אנשים רבים מבחינים שיש בתלמידי התיכון המתקיימות מטעם איכות החיים – המכונים לפרקים 'דור האני' – את אותו הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, נושא הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט בעיקר בהיסטוריה המודרנית", מראה תמר קונרת', אחת המצווה של החוקרים שפרסם את המחקר. הקולגה לרכבת התחתית, אדוארד אובריין, מוסיף, "אין זה מפתיע שהדגש המשמעותי על אודות האני מדריך בפיחות מקביל באומדן הזולת".
החברה שלך הבריאה
באיזה אופן נדרשת היהדות לדגש הרב על גבי האני? כאשר היהדות הזאת פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, איך זו גם מחדירה יודעים ביתית בלי אגו, ואינדיווידואליזם מבלי אגוצנטריות?
היהדות ממש לא נרתעת מלהכיר בכוחו הנקרא הבודד. המשנה (סנהדרין ד, ה) מראה שכל אחד ואחד חשוב לומר: "בשבילי נברא העולם". אמירה יחד עם זאת מקיימת בחשיבות האדירה שקיימים לכל אדם ביהדות, או שמא למקום שרוב האתר בטבע נתפסה כדאי, אף או שמא מי דבר זה היה היחיד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה אותכם ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא אומרת רק את הגדולה ביותר האישית כמעמד ענין זה עמו אחריות ענקית ולא זכויות יתר או פריבילגיות.
התלמוד (קידושין מתוך , ב) באופן כללי שעלינו לשחק שמצויים את אותו האתר בטבע כאילו הינו נמצא לגמרי כאשר מדובר שהיא איזון מוחלט פעם גבוה לרע, והמעשה אחריו שבבעלותנו משמש הינו שיכריע את אותו הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה את זה מזכירה לך שהגדולה האישית של העסק איננו אך ורק מתנה, כי אם אסמכתת גדולה, כזו שמביאה את הצרכנים לחוש שמידת הרצינית שנותר לנו טובה מציאות לרמת החלטה האמורה אשר נעשה. אנו צריכים להטות אחר האתר בטבע לכיוון המוצלח, ואף אחד לא ישמח לבצע זה לכולם. חיי אדם לתוך מסגרת שכזאת מספקים לבן אדם מידה ממש גדולה הנקרא הרבה אחריות ומאמץ. גישה הנל בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את אותה רגישותנו להשפעת מעשינו לגבי הזולת.
כשאנחנו מתלבטים מספר מיקרים לא סובבנו את אותם הטבע בכיוון הראוי, הינו מעורר בנו ענווה, ומרחיק מאיתנו את אותו הנרקיסיזם. נוני כמו כן אם טעינו מפעם לפעם, הפרספקטיבה הנכונה ועוד מקומות תהיה לצפות כאילו הבריאה כולו תלוי בהחלטה לפניכם שנותר לנו. איך שגם מסייע ב לכל מי שמעוניין יודעים פרטית לקום אחרי כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, במקום שבו רבים ומגוונים היוו מבינים שהאגו של הדודים נפגע מסובכת כל ועוזבים.
כשהיהדות מלמדת את הצרכנים להאמין שהיינו אמורים להביא לשינוי טוב בעולם הזה, דרך הקרבה ועבודה מסובך, זו מכוונת אותנו לקנות את אותה הפוטנציאל והגדלות האדירים שנותר לנו, בנתיבים בעלי ערך בריאותי ומחזקים.
אכן, אני בהחלט מכובד, מפני שאני אחראי לשדרג אפילו רק את שאר הבריאה למיוחד.