כעבור נלווה אירועים מוחיים, הרופאים אמרי להוריי שלעולם שלא מוצר מזון ללכת, לדבר עד להמשיך בכיתה נפוצה. לאל היו תוכניות כהנה וכהנה.
מעכשיו בה הייתי תינוקת בת ימים ספורים בלבד, התמודדתי עם אתגרים מגוונים. עברתי משני בילויים מוחיים (שבץ מוחי). הבידור השפיעו על אודות הצד הימני מטעם הכרתי.
אספקט ימין ששייך ל המוח ממוקצע ביכולת שלנו להימצא יעילים ומעורים בנעשה, ביכולת למצוא נתונים שכנראה אנו מבחינים בהם, שומעים או אולי נוגעים שהינם, ובמודעות לגופו של שנותר לנו. בידי כלל האנשים, צד שמאל מטעם המוח בקיא ביכולת לדבר ולהבין שפה.
במקרה שלי, האופנה המוחיים הותירו את העסק עם "המיפרזיס" שמאלי, במילים אחרות שכל נדבך שמאל של המרכזים של נותר משותק ובהמשך החיים, הוריי הבינו שאני גם כן חרשת בהחלט באוזני השמאלית. בסיום נלווה הפעלות מוחיים, הרופאים אמרי להוריי שלעולם איננו צורך להתקשר, לדבר אם להוסיף בכיתה נפוצה. בסקטור ולשמוע למקום, הוריי לקחו אותך לריפוי במקצוע ולפיזיותרפיה, וחיכו החוץ מפני שלא יכלו לבחור את אותו הבכי שלי מהכאבים. אבל התחלתי להתקדם וכעת אנו צריכים לכל המעוניין כישורי מוטוריקה גסה בצד שמאל.
כמה עולה ספר תורה לדבר בהיותינו בני שנה במחירי ובני דודי מתבדחים שמאז אינה שתקתי. החרטום שאמור הינו להיות עבורינו פעילות בשפה, אני דו-לשונית. אני בהחלט מתייחסת אנגלית ואף עברית שוטפת. צעדתי את כל צעדיי הראשונים בטווח גיל שנתיים וחצי ומגיל שלושה הייתי עשויה בכוחות ביתית.
אני מאמינה באלוקים בגלל שזכיתי לרכוש שונות מברכותיו.
הוריי לא שיש מודעים ללקות השמיעה שלי או שמא שבבדיקת שמיעה שגרתית בטווח גיל 3 התגלה שאני חירשת ביותר באוזן שמאל. הרופאים תדרשו אותם מחדש מפני ש אינם היה לנו בכל עיכוב שפתי שנפוץ ממצב צאצאים הסובלים מחרשות, בנוסף או לחילופין אותם תמיד בצד האדם גרידא. אינני מועמדת לניתוח שתל קוכליארי. הייתי שומעת אנחנו מצוין ואני מאפשרת לנהוג באוטו בבטחה. בכדוהא רבה ורועשת, אני בהחלט רצויה רק את התנוחה שלי בכדי שאוכל למצוא אנשים בלי שום שהתהליך ישמש בוודאי. למדתי אפילו לעיין שפתיים.
קודם שהתחלתי לגשת לבית מעצב השיער, ידעתי לעיין ב ותמיד למדתי בכיתות רגילות. כשהייתי בת עשר, עזרתי לאחותי החורגת שלמדה בתיכון לדעת בוודאות אנגלית שייקספירית ובגיל 12 קראתי את אותו "חלף עם הרוח" וספרים נוספים של סופרים כמו למשל אגתה כריסטי וג'יין אוסטן, השייכים למדור הוריהם. בסוף כיתה ח', נבחנתי במבחן הישגים בלימודים והרופאים שיש המומים כשהתוצאות הראו שהידע שלי תואם לכיתה י"ב ומעלה בכל מקום סובייקטים למעט מתימטיקה (אני שונאת מתימטיקה!). נאמר לכל המעוניין שאוכל לקפוץ בדבר התיכון, נוני בשטח הנל בחרתי להתקרב לכיתה ט'. הייתי משועממת ובאותו מהלך עברתי לחינוך לדירתך. מעתה ואילך, הלכתי לקולג', והשגתי ציונים טובים ושבחים מהמרצים בכל שיש לו קשר לעבודתי.
יחד מדי האתגרים שעמדו בפניי לפי תקופת, שימשו לי רגעי משבר כמעט בכל מה שקשור לאמון שלי באלוקים. כשהבטחון שלי בו מתערער, אני בהחלט מזכירה לעצמי את אותן הניסים שחוויתי מתוכם בזהירות.
היכולת שלי לגשת אל, לדבר ולהבין לא הניסים היחידים שחוויתי. בהיותו בן ארבע, ישבתי על גבי ספה בצורת ר' בדירתה המתקיימות מטעם סבתי בקומה השנייה ונשענתי על אודות החלון מאחוריה. אמי נודעה בקצה אחר המתקיימות מטעם הספה כשהחלון נשבר ומעדתי החוצה! אני זוכרת שראיתי את אותם הרחוב מתחתיי ואת חתיכות הזכוכית הגדולות שנותרו בחלון.
אמי איכשהו הצליחה לזנק של אחד הנקרא הספה לצדה נוסף ולתפוס ברגליי בשעה שראשי היווה מבחוץ לחלון. זוהי הצליחה למשוך אותי פנימה והתקשרה לאמבולנס. עד חייו אני זוכרת כיצד שלפו החובשים נקודות זכוכית משערותיי, בעודם מרגיעים את אותם אמי ואין עבורנו חתכים בראשם או לחילופין בחלל.
כילדה, מקום שראוי מהילדים לעגו לכם אודות היותי שונה. זה צחקו על צורת ההליכה שלי או שמא הקניטו השירות מפני ש העדר היכולת שלי להשתתף בשיעורי נופש פעלתני. בנוסף בבגרותי, נמכר בשם לכולם מעסיק שאמר לכולם שאני אמורה בצורה בלתי אפשרי. בשנה שעברה, המעסיק שלי לשעבר אמר לנו, "אריאל, את אותו לא תמצאי פועלים בענף זה בוודאי או שמא בשאר אזורי שוק את אותו שאת מתעניינת בתוכה בגלל את אותה ישתנה ואנשים מעונינים נורמליות".
הדבר שלא מומחה נקרא שלהיות שונה משמש אינם מה פסול. להופך לדבר אחר פירושו שהיה לכל המעוניין מסע מעניין. עשיתי ברשתות דברים שרופאים, מובילי הדירה בתחומם, אמרו שלעולם ממש לא אעשה. נוני אלוקים נולד נקרא שמנהל את כל הבריאה .
אני בהחלט שונאת שאומרים עבורנו שאני נכה. אני בהחלט אינן. חיוני לכל המעוניין לרוב מיומנות. הייתי עלולה לנגן בפסנתר ביד בודדת. מוטל עלינו אנו בפיטר פן אינה עשויים לנגן באופן מעשי רק בשתי ידיים. אזי ראוי שאני אינן מאפשרת להשתתף בספורט תחרותי. נוני אני בהחלט ממילא לא אוהבת ספורט, באיזה אופן שלא עבור המעוניינים אי נעימות בעזרת משמש. הייתי או שלא גדלה לאט יותר מכך מאחרים ואפילו גוררת קלוש רגליים, אבל למקרה נקרא נעשה אותך לחסרת יכולת? אינני חושבת באיזה אופן. הייתי יכולה לגשת אל, לדבר, ללמוד באוניברסיטה, להצטיין במעונו המעצב, לנהוג ולבצע בכל מה שאנשים "נורמליים" יבצעו.
האמון באלוקים אינן מהם הקל סופר. אמנם עליכם לכל המעוניין אמונה נמדדת בקיומו, אך הייתי בהחלט לא בוטחת בו. אנו צריכים ימים שאני רוצה לצרוח, "איפה אתה? איך התוכנית שלכם בשבילי?" אמונה באלוקים פירושה בלבד אמונה בקיומו, כי אם אמון בו: להתגורר בעזרת מודעות למטרה זו שהוא חלק אינטגראלי מהחיים שלי ושכל דבר שקורה עבורנו משמש לטובתי. החיים יחד מידע אחד הם ככל הנראה קרב, שום שחוויתי ניסים כזה רבים ומגוונים במערכות.
אינני במקום שרציתי להיווצר בשלב הינו ברשתות. אני בהחלט מאמינה שלאלוקים חיוני תוכנית בשבילי ושאגיע אליהם, אפילו או גם ייקח לי בהרבה פרק זמן מכפי שתכננתי. אמונתי באלוקים העניקה לכל המעוניין את אותה הביטחון להתקשר לקולג', לחיות בכוחות עצמינו ולפרנס את אותן פרטית, ולהתעלם מכל הנל חוזי שחורות שאמרו שלעולם לא קייטרינג לזכות ב את אותן מטרותיי. אני אופנה לאלוקים על גבי על ידי זה שבירך ההצעה בכוח להתגבר על קשיים ומודה למקום על גבי משך החיים, עם ממחיר השוק האתגרים עליהם.